מיכה, פרק ד׳, פסוק י׳

עקירתם הכואבת של תושבי ירושלים לגלות מדומה לצירי לידה, ולכן נאמר לבַּת צִיּוֹן להתייסר, להיאנח ולכרוע, חוּלִי וָגֹחִי כַּיּוֹלֵדָה, שכן הוצאת התושבים מהעיר נמשלת ליציאת הוולד מהרחם. תהליך זה מתחיל כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה, כאשר תעזבו את הערים המבוצרות, וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה כאסירים הנאספים בשטח פתוח טרם גירושם, או כרמז לעיר שתיחרש כולה, אך גם במצב זה תלווה אתכם השכינה. מסע הגירוש יימשך עד שוּבָאת עַד בָּבֶל, ורק אלו שיגיעו לשם יזכו לשרוד. אף על פי שהעיר תתרוקן מכל טובה, דווקא בגלות שָׁם תִּנָּצֵלִי, שכן שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִךְ וישיב אתכם לירושלים בכוחו האלוהי בימי בית שני.