אומות העולם עולות להחריב את ירושלים באחרית הימים מתוך תחושת כוח עצמאי, אך וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת ה' וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ. הם אינם מזהים בחושיהם את האמצעים שה' מפעיל, ולא משיגים בשכלם את התכלית הסופית של המהלך, שנועד למעשה להוביל למפלתם ולמשפטם. המלכודת האלוהית מומחשת בדימוי חקלאי, כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה, כלומר כשם שאדם אוסף אגודת שיבולים אל הגורן כדי להכות בהן ולדוש אותן, כך ה' מושך את האומות אל סביבות ירושלים. מלחמה זו תשמש כתהליך דישה שיאפשר לישראל לשבור את אויביהם, ויפריד את הרשעים שיאבדו כמוץ מן התבואה הנקייה של אלו שיכירו באמת.
מיכה, פרק ד׳, פסוק י״ב
וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.