קרה לכם פעם שתכננתם משהו, ומישהו אחר חשב שהוא עושה בדיוק מה שהוא רוצה, אבל בעצם הוא עזר לתוכנית שלכם לקרות בלי לשים לב? בעתיד הרחוק, אויבי ישראל יתאספו ויעלו על ירושלים. הם יהיו בטוחים לגמרי שהם החליטו לצאת למלחמה בעצמם ושהם באים כדי לנצח. אבל האמת היא שהם פשוט לא יָדְעוּ את מַחְשְׁבוֹת ה' - הם לא זיהו את הפעולות שה' עושה בדרך, והם לא הֵבִינוּ את עֲצָתוֹ - הם לא הצליחו להבין בשכל שלהם מהי המטרה הסופית שלו.
למעשה, ה' הוא זה שנתן בלב שלהם את הרצון להתאסף יחד, והוא מוביל אותם לשם כדי לשפוט אותם. כדי להסביר את זה, הנביא משתמש בדוגמה מעולם החקלאות ואומר שה' מקבץ אותם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה. המילה כֶּעָמִיר פירושה חבילה של שיבולים, והמילה גֹּרְנָה מתארת את הגורן, המקום שאליו מכניסים את כל התבואה מהשדה. כשאיכר אוסף את כל השיבולים לגורן, הוא לא עושה את זה כדי לשמור עליהן, אלא כדי לדוש אותן ולהפריד את הגרעינים הטובים מהחלקים הלא טובים שעפים ברוח. בדיוק כך ה' אוסף את האומות אל ירושלים. הן חושבות שהן באות לתקוף, אבל ה' מביא אותן למשפט גדול שיפריד בין הרשעים שייעלמו ברוח, לבין האנשים הטובים שיכירו באמת.