תארו לעצמכם מצב שבו הרבה מאוד אויבים מתאספים יחד כדי להילחם, והם בטוחים שהם עומדים לנצח. אבל האמת היא שההתאספות הזו היא בדיוק מה שיביא למפלה שלהם. הנביא פונה לירושלים, שנקראת בת ציון. למרות שהיא נחלשה מאוד בזמן הגלות, ה' מצווה עליה עכשיו לקום ולנצח.
הנבואה משתמשת בציור של עגלה שדשה את התבואה, כלומר דורכת עליה כדי להפריד את הפסולת מהאוכל. ה' אומר לירושלים קוּמִי וָדוֹשִׁי, כלומר קומי ותתחילי לפעול. כדי שישראל יוכלו להתגבר על האויבים הרבים, ה' ייתן להם כוחות חדשים וחזקים. הוא אומר קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל, שזה אומר שה' ייתן להם כוח חזק כמו קרניים מברזל כדי להדוף את האויבים, ואת וּפַרְסֹתַיִךְ, שהן כמו הנעליים של הבהמה, אָשִׂים נְחוּשָׁה, כלומר יעשה אותן חזקות כמו נחושת.
המטרה של כל הפעולה הזו היא לברר את התבואה, כלומר להרחיק את הרשעים מהעולם ולהשאיר רק את הטוב והנקי. כך יקרה מצב שבו וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים, כלומר ישראל ינצחו את האויבים הרבים ניצחון מוחלט. אחרי הניצחון הגדול, מה יעשו עם כל השלל והרכוש של האויבים? כאן עם ישראל מכריז וְהַחֲרַמְתִּי, כלומר אנחנו נקדיש את הכול לה'. המילים בִּצְעָם וכן חֵילָם מתארות יחד את כל הכסף, העושר והרכוש של אותם עמים, שיינתן כולו לכבוד ה' שהוא אדון כל הארץ.