ה' מזמן את איתני הטבע הנצחיים לשמש כעדים במשפט מוסרי נוקב בינו לבין האומה על כך שחטאה כנגדו. הפנייה אל ההרים והאתנים, שהם ההרים החזקים והתקיפים המשמשים כמוסדי ארץ, נעשית משום שהם קיימים לעד מימי הבריאה, ויש הרואים בהם גם רמז לאבות האומה ושורשיה. מטרת המשפט היא להוכיח שה' צדיק בדינו, תוך הבחנה באופן הפנייה לחלקי העם השונים. כלפי ההמון הכללי, המכונה עמו, ה' בא בטענות ומנהל ריב, ואילו עם ישראל, שהם החכמים והגדולים שבאומה, הוא יתוכח ויברר את הדברים בנחת באמצעות ראיות שכליות.
מיכה, פרק ו׳, פסוק ב׳
שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.