קולו של הנביא, שהוא קוֹל ה', מהדהד ולָעִיר יִקְרָא כדי לעורר את התושבים מתרדמתם הרוחנית ולעודדם לשוב בתשובה. בעוד שרוב העם מתעלם מקריאה זו, רק החכם בעל התוּשִׁיָּה, שהיא חכמת התורה הנצחית, יִרְאֶה שְׁמֶךָ, כלומר יתבונן בליבו ויכיר בהשגחת ה'. גישה שונה מסבירה כי חכמה זו מעידה ששמה של ירושלים מוכיח כי ה' רואה ומשגיח עליה תמיד. הנביא ממשיך ומזהיר שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ, בדרישה מהעם להבין את חומרת מכת העונש המוכנה להם ולזכור מי קבע וייעד אותה מראש. לחלופין, המילה מַטֶּה אינה מתארת מקל ענישה אלא מופנית למנהיגים המטים ומעוותים את המשפט, כדי להזכיר להם את כוחו המוחלט של ה'.
מיכה, פרק ו׳, פסוק ט׳
ק֤וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.