קרה לכם פעם שהלכתם ברחוב סואן ופתאום שמעתם רמקול מודיע הודעה חשובה? רוב האנשים ממשיכים ללכת כאילו כלום לא קרה, אבל תמיד יש מישהו שעוצר, מקשיב ולוקח לתשומת ליבו. כך בדיוק קורה כשהנביא מדבר. הוא משמיע את קוֹל ה׳ לָעִיר יִקְרָא, כלומר, הוא קורא בקול גדול לתושבי העיר בשם ה׳ ומבקש מהם לתקן את המעשים שלהם ולחזור לדרך הטובה.
למרות שהרבה אנשים פשוט מתעלמים מהקריאה הזו, ישנם אנשים חכמים שכן עוצרים. הנביא אומר וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ. המילה תוּשִׁיָּה מתארת חכמה של תורה, והכוונה בפסוק היא לאדם חכם. האדם החכם הזה מסתכל עמוק בתוך הלב שלו, רואה את שם ה׳ ומבין כמה חשוב להקשיב למה שהנביא אומר.
בסוף דבריו, הנביא מבקש מהעם: שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ. המילה מַטֶּה מתארת מקל, וכאן הכוונה היא לאזהרה על תוצאה לא נעימה שתגיע אם הם ימשיכו להתנהג לא יפה. המילה יְעָדָהּ פירושה משהו שהוכן ונקבע מראש. הנביא מזכיר לעם שאסור להם לחשוב שה׳ לא רואה את מה שהם עושים. הוא קורא להם להבין שיש תוצאות למעשים שלהם, ולזכור שמי שהכין וקבע את התוצאות האלה הוא ה׳, ולכן כדאי להם מאוד להתעורר, לתקן את המעשים ולהשתפר.