מיכה, פרק ו׳, פסוק י״א

השגת טהרה רוחנית או הצדקה בדין אינה אפשרית כאשר האדם מחזיק ברשותו כלים של שחיתות כלכלית. המילה הַאֶזְכֶּה מבטאת תמיהה האם ניתן למצוא זכות במשפט כאשר משתמשים בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע שנועדו לרמאות, ושומרים וּבְכִיס, כלומר בשק, אַבְנֵי מִרְמָה המשמשות כמשקולות מזויפות. תיאור זה משמש כחשבון נפש לחוטא, שעליו להבין כי לא יוכל להצטדק בדין או לתרץ את מעשיו בכך שגם חברו מרמה, שכן ה' מתעב כל רמאות. מנגד, יש הסוברים שאלו דברי הנביא המכריז כי אפילו האדם השלם ביותר לא יוכל לזכות בדין אם יעסוק ברמאות, שכן עוון השחיתות הכלכלית חמור כל כך עד שהוא מבטל את כל שאר מעלותיו.