מתוך הכרה בטובות ה' וחיפוש דרך לשוב בתשובה על חטאיהם, העם שואל בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהֹוָה ובאיזו מנחה ראוי לבוא לפניו כדי למצוא חן בעיניו. פנייה זו טומנת בחובה גם דרישה לענווה מוחלטת והבנה שאין לאדם דבר משלו להעניק לה', ולכן עליו לדעת כיצד אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, כלומר כיצד יכופף את קומתו וייכנע לחלוטין כעבד, במיוחד נוכח מידת הדין של אלוהי השמיים. החוטאים תוהים הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה והאם הדרך לרצות את ה' היא באמצעות הבאת הקורבנות הפיזיים המשובחים ביותר. עם זאת, זוהי שאלה רטורית המדגישה כי ה' אינו זקוק לתקרובות חומריות, אלא דורש מהאדם עבודה פנימית של עשיית משפט, אהבת חסד והליכה צנועה.
מיכה, פרק ו׳, פסוק ו׳
בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.