יצא לכם פעם לצייר מפה ולהעביר קו מסביב לגבולות של ארץ ישראל? כשאנחנו מסמנים את הגבול המזרחי של הארץ, אנחנו מתקדמים מהצפון לכיוון דרום. התורה קוראת לזה וְיָרַד הַגְּבֻל, כי כל גבול שמציירים מצפון לדרום נחשב לגבול שיורד מטה בקו כמעט ישר.
התחנה הבאה במסלול שלנו עוברת מִקֶּדֶם לָעָיִן, כלומר ממזרח למקום שנקרא "העין", שיכול להיות מעיין גדול או ימת החולה. בגלל שקו הגבול עובר ממזרח אליו, המקום הזה נכנס ונכלל בתוך השטח של ארץ ישראל. הגבול ממשיך לרדת עד שהוא פוגש את שפת הכנרת, עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. זה אומר שהגבול נמצא בצד המזרחי של הכנרת, וכך כל הים המיוחד הזה, שמוקף לגמרי בארץ ישראל כמעין בריכה סגורה ולא מחובר לימים אחרים בעולם, נשאר כולו שלנו.
המילה וּמָחָה פשוט מתארת את הרגע שבו קו הגבול מגיע, מתחכך ונוגע במים. מאותה נקודה במזרח הכנרת, הגבול ממשיך לרדת דרומה באלכסון לאורך נהר הירדן עד שהוא מגיע לים המלח, וכך בעצם נסגרת הפינה הדרומית-מזרחית והגבול עוטף את ארץ ישראל מכל הכיוונים.