שמתם לב פעם שלפעמים קוראים לאדם בשמו הפרטי, ולפעמים מוסיפים לו תואר כבוד מיוחד? ברשימת המנהיגים שיחלקו את ארץ ישראל, התורה כותבת וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא, כלומר שלשבט דן יש מנהיג ושמו בוקי בן יגלי. מכאן והלאה התורה מקפידה לקרוא לכל מנהיג בתואר נָשִׂיא. אבל אם נבדוק את השבטים שהוזכרו קודם לכן ברשימה, כמו יהודה, שמעון ובנימין, נגלה שהתואר הזה חסר אצלם. למה זה קרה?
אצל שבט יהודה, המנהיג היה כלב בן יפונה. הוא כבר היה אדם צדיק ומפורסם מאוד שכולם ידעו שהוא מנהיג חשוב, ולכן לא היה צורך לכתוב זאת שוב. המנהיג של שבט בנימין היה נביא, וזהו מעמד כל כך גבוה ומכובד, עד שהתואר נשיא כבר היה מיותר. לעומת זאת, אצל שבט שמעון הסיבה אחרת לגמרי. בעבר, מנהיג מהשבט הזה עשה מעשה לא טוב שהכשיל את העם. בגלל אותה טעות גדולה, השבט איבד את הזכות שהמנהיג שלו יקבל את תואר הכבוד הזה. ואם תהיתם לאן נעלמו שבטי ראובן וגד מהרשימה, הסיבה פשוטה: הם כבר קיבלו את השטח שלהם בעבר הירדן, ולכן לא משתתפים בחלוקת הארץ כעת.