רשימת הנציגים שמונו לחלק את נחלות ארץ ישראל טומנת בחובה רמזים דקים לאירועי העבר ולמצבם הרוחני של השבטים. עיון מדוקדק מראה כי בניגוד לרוב מנהיגי השבטים ברשימה, אצל שְׁמוּאֵל בֶּן־עַמִּיהוּד, נציג שבט שמעון, הושמט התואר "נשיא".
הפרשנים מציעים מספר כיוונים להסבר השמטה זו [רב נסים גאון]. מבחינה מעשית, נחלת שבט שמעון נבלעה בתוך נחלת שבט יהודה, ולכן הם לא נזקקו לנשיא עצמאי לצורך חלוקת הארץ. מנגד, מבחינה מוסרית, התואר נשלל מהשבט כעונש וגנאי על חטאו החמור של זמרי בן סלוא, שהיה נשיא בשבט שמעון.
באופן מעניין, התואר "נשיא" חסר גם אצל נציגי השבטים הסמוכים לשמעון ברשימה, יהודה ובנימין. אף שישנן סיבות נקודתיות להשמטה אצלם, כגון היותו של כלב מיהודה נשיא כבר מימי המרגלים והיותו של נציג בנימין נביא, הרי שיש בכך ביטוי עמוק של חסד. ה' חפץ בכבוד בריותיו וביקש לכסות על קלונם של שבט שמעון. לכן, סודרו הדברים כך שגם מהשבטים שלפניו ולאחריו יושמט התואר, כדי שלא יבלוט שבט שמעון בבושתו [פני דוד].
עם זאת, הכתוב מותיר רמז דק להבדל בין שמעון לשכניו באמצעות המילה בְּנֵי. בעוד שאצל יהודה ובנימין נכתב שמו של השבט בלבד, בפסוקנו נכתב וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן. בדרך כלל, התואר "נשיא" מצטרף למילה "בני", שכן הוא משמש כנשיא על בני השבט. מכיוון שאצל יהודה ובנימין השמטת התואר נבעה מסיבות חיוביות, התייתרה גם המילה "בני". אולם אצל שמעון, הותירה התורה את המילה בְּנֵי כדי להדגיש את החיסרון הצורם של התואר "נשיא" שאמור היה לבוא אחריה, ובכך לאותת שהשמטה זו, בניגוד לשבטים האחרים, אינה נובעת משבח אלא מגנאי [פני דוד].