חתימת קו הגבול המזרחי של נחלת ישראל משרטטת את התוואי היורד דרומה, ומקבעת את מעמדה האחיד והשלם של הארץ. משמעות המילה הַיַּרְדֵּנָה היא אל נהר הירדן, והמילה תוֹצְאֹתָיו מכוונת לסופו ולקצהו של הגבול, המגיע עד לים המלח [ביאור שטיינזלץ]. מעבר לתיאור הטופוגרפי, המילים וְיָרַד הַגְּבוּל טומנות בחובן גם רמז למצבם של עם ישראל, שחוו ירידה באותו הזמן [שפתי כהן].
סיכום התוואי במילים הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ מלמד עיקרון מהותי על טיבה של ארץ ישראל: למרות החלוקה הפנימית לנחלות ולמרות שלכל שבט הוגדר גבול משלו, הארץ כולה נחשבת לגבול אחד ולרשות אחת שלמה. לתפיסה זו ישנה משמעות הלכתית מעשית, שבאה לידי ביטוי בדיני מעשר בהמה. אדם שיש בבעלותו עשרה טלאים מחויב לכנסם יחד ולהפריש מהם מעשר. אם חמישה טלאים נמצאים בארץ ישראל וחמישה בחוץ לארץ, הם אינם מצטרפים לכדי שיעור החיוב. אולם, אם חמישה טלאים נמצאים בנחלת שבט אחד וחמישה בנחלת שבט אחר, הם מצטרפים יחד ומתחייבים במעשר (בתנאי שהם נמצאים במרחק סביר של עד שישה עשר מיל זה מזה), שכן הארץ כולה, על כלל גבולותיה הפנימיים, נחשבת למרחב אחד [תורה תמימה].