רשימת נשיאי השבטים הממונים על חלוקת הארץ מציגה חיבורים היסטוריים וגיאוגרפיים בין השבטים השונים. בנימין נמנה כאן כשלישי בסדר השבטים, מיד לאחר יהודה ושמעון. סמיכות זו נועדה לרמז על העתיד, שכן שלושת השבטים הללו עתידים לתת יחד נחלה משותפת של שלוש עשרה ערים מתוך גורלם עבור הלוויים [חזקוני].
ייחוד נוסף מופיע בביטוי למטה בנימן, שבו לא נאמרה המילה "בני" (בניגוד לרוב השבטים האחרים). השמטה זו משותפת גם לשבט יהודה, ומעידה על החיבור ההדוק בין שני השבטים. חיבור זה החל כאשר יהודה נעשה ערב לשלומו של בנימין, ונמשך בכך ששניהם עתידים להיות שכנים סביב מקום המקדש [שפתי כהן].
הנשיא המוזכר בפסוק, אלידד, מזוהה על ידי הפרשנים עם אלדד, אשר מוכר כמי שניבא במחנה. שמו הורחב ושונה כאות לכך שזכה להגיע למדרגת הנבואה [שפתי כהן, קיצור בעל הטורים].