יצא לכם פעם לצייר מפה של ארץ ולסמן בה קווים? כשמסמנים את הגבול המזרחי של ארץ ישראל, הקו יורד למטה לכיוון דרום. המילה הַיַּרְדֵּנָה פירושה פשוט אל נהר הירדן, והמילה תוֹצְאֹתָיו מתארת את הקצה והסוף של הגבול, שמגיע ממש עד לים המלח. המילים וְיָרַד הַגְּבוּל מתארות את הקו שיורד במפה, אבל יש בהן גם רמז למצב של עם ישראל באותו זמן, שחווה קצת ירידה.
בסוף התיאור מופיעות המילים הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, והן מלמדות אותנו עיקרון חשוב מאוד על הארץ שלנו. למרות שארץ ישראל חולקה להרבה נחלות ולכל שבט היה שטח משלו, כל הארץ נחשבת למקום אחד שלם. כדי להבין כמה זה אמיתי, תחשבו על אדם שיש לו עשרה טלאים והוא צריך להפריש מהם מעשר. אם חמישה טלאים נמצאים בארץ ישראל וחמישה בחוץ לארץ, אי אפשר לחבר אותם יחד. אבל אם חמישה טלאים נמצאים בשטח של שבט אחד וחמישה בשטח של שבט אחר, הם מצטרפים יחד לקבוצה אחת. כל עוד הם לא רחוקים מדי זה מזה, הם נחשבים לעדר אחד, כי כל ארץ ישראל, על כל השבטים והגבולות הפנימיים שבה, היא בעצם מרחב אחד מאוחד.