במדבר, פרק ל״ד, פסוק כ׳

שמתם לב פעם איך לפעמים דווקא מה שלא נכתב, יכול לספר לנו את הסיפור המעניין ביותר? התורה מפרטת את רשימת הנציגים של כל שבט שהיו אחראים לחלק את ארץ ישראל. כמעט לכל מנהיג ברשימה מוצמד התואר המכובד נשיא. אבל כשהתורה מגיעה לנציג של שבט שמעון, התואר הזה פתאום חסר. למה בעצם? יש לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא מעשית: השטח של שבט שמעון בארץ היה ממוקם ממש בתוך השטח של שבט יהודה, ולכן הם לא באמת היו צריכים מנהיג עצמאי שיחלק להם את הארץ. הסיבה השנייה היא שבעבר, מנהיג אחר של שבט שמעון עשה מעשה רע וחמור, וכעונש נלקח מהשבט התואר המכובד הזה. אבל כאן מתגלה החסד העצום של ה׳. ה׳ לא רוצה לבייש אף אדם, ולכן הוא דאג שגם אצל השבטים שמופיעים ברשימה ממש לפני ואחרי שמעון, יהודה ובנימין, לא ייכתב התואר נשיא. אצלם התואר הושמט מסיבות חיוביות וטובות, אבל בזכות זה, שבט שמעון לא בלט בחסרונו ולא התבייש מול כולם. ובכל זאת, התורה השאירה לנו רמז קטן ועדין. אצל שבט שמעון נכתבו המילים בְּנֵי שִׁמְעוֹן. בדרך כלל, המילה בְּנֵי מגיעה מיד לפני התואר נשיא, כי הוא המנהיג של בני השבט. אצל יהודה ובנימין המילה הזו לא נכתבה בכלל, אבל אצל שמעון היא נשארה כדי לאותת לנו שמשהו כאן בכל זאת חסר, ולהזכיר שהתואר נלקח מהם בגלל אותה טעות בעבר, גם כשה׳ דאג לעטוף אותם ברחמים כדי שלא יתביישו.