במדבר, פרק ח׳, פסוק ו׳

הציווי קַח אֶת הַלְוִיִּם נאמר ביום הקמת המשכן, ומשמעותו היא למשוך אותם בדברים, להסביר להם את הזכות העצומה לשרת את ה' ולהעניק להם מעמד של שררה. ההוראה להוציא אותם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל באה משום שעד כה הם חיו כשהם מעורבים בין שאר השבטים, וכעת יש לקבצם למחנה עצמאי ונפרד. לקראת כניסתם לתפקיד במקום הבכורות נאמר וְטִהַרְתָּ אֹתָם, תהליך שנועד לנתק אותם מהחומריות ולהעלותם למדרגה רוחנית של קורבן המוקדש לה'. טהרה זו, שעניינה סילוק הטומאה, מייחדת את הלוויים לעומת הכהנים שזכו לתוספת של קדושה, וכך נוצר סדר היררכי ברור של עבודת הקודש.