במדבר, פרק ח׳, פסוק י״ח

ה' מממש את זכותו על הבכורות שניצלו במצרים, ומעביר את עבודת הקודש משיוך משפחתי טבעי אל שבט שהוקדש לכך במיוחד. האמירה וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם מבטאת קרבה מיוחדת של לקיחת השבט כדי למוסרו מיד לאהרון ולבניו. החלפה זו, שנעשתה תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ואף תחת בכורי הבהמות של אותו הדור, נועדה להבטיח את בטיחות העבודה במקדש. בניגוד לבכורות החסרים מסורת רציפה של הכנה, הלויים גדלים לתוך התפקיד מתוך מומחיות, ולכן אף נמנעה מהם נחלה חקלאית כדי שידיהם יישארו עדינות לפריטה על כלי השיר.