אהרן הכהן לקח על עצמו להדליק את המנורה אישית מתוך מסירות ואהבה, ועל כך משבחו הכתוב וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן, שכן הוא שמר על דיוק מוחלט ולא שינה מן הציווי גם ברגעי התעלות רוחנית או אבל כבד. כאשר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ, הוא פעל בסבלנות ובענווה, כיוון את הפתילות אל הנר האמצעי והמתין שהשלהבת תעלה מאליה, כדי לסמל את הפניית כל השאיפות אל ה'. עבודתו נעשתה בדיוק כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, ללא בקשת כבוד אישי אלא מתוך כוונה טהורה לחבר את הפעולה הפיזית לעולמות העליונים. בזכות דבקותו ודיוקו זכה אהרן לנס תמידי, שבו הנר האמצעי המשיך לדלוק באורח פלא ללא תוספת שמן.
במדבר, פרק ח׳, פסוק ג׳
פרשת בהעלותך
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.