משלי, פרק ט״ז, פסוק כ״ב

יצא לכם פעם לפגוש מישהו שתמיד יודע איך להתנהג נכון, גם כשלא מסבירים לו מה לעשות? החכמה וההבנה שיש לאדם בתוך הלב והראש הן כמו מעיין נובע של מים חיים. לכן החכמה נקראת מְקוֹר חַיִּים. השֵׂכֶל עוזר לאדם להתרחק מדברים רעים, לעשות טוב, ולהתקרב אל ה׳. אדם חכם לא תמיד צריך שמישהו אחר יגיד לו איך להתנהג, כי התבונה שלו מדריכה אותו בדרך הנכונה ונותנת לו חיים טובים ומשמעותיים. לעומת זאת, יש אנשים שבוחרים להתנהג בלי לחשוב. אצלם המצב הפוך לגמרי. המילה מוּסַר מתארת כאן צרות או קשיים. הצרות שמגיעות לאנשים האלה לא נופלות עליהם סתם כך, אלא הן תוצאה ישירה של האִוֶּלֶת שלהם, כלומר של השטויות והבחירות הלא נכונות שהם עצמם עושים. בזמן שהחכם שואב כוח וחיים מהשכל שלו, מי שמתנהג בטיפשות מביא על עצמו קשיים בגלל המעשים שלו.