התבונה משמשת כמעיין נובע המעניק חיות לאדם החכם, ולכן שֵׂכֶל בְּעָלָיו מהווה עבורו מְקוֹר חַיִּים גופניים ורוחניים גם יחד. שכלו מאפשר לו לחקור את האמת, למלא את חובותיו כלפי ה' ולפעול מתוך הדרכה פנימית יציבה. לעומת זאת, אצל הכסילים מוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת, שכן הייסורים והצרות שבאים עליהם הם תוצאה ישירה של טיפשותם, וגם מהם הם מפיקים לקח מצומצם בלבד. מעבר לכך, המילה מוסר מתייחסת גם להוראה ותוכחה, ומלמדת שאפילו דברי התוכחה של הכסילים עצמם הם דברי שטות, ואף הניסיון להעניק להם הדרכה נחשב למעשה איוולת משום שהם בזים לחכמה.
משלי, פרק ט״ז, פסוק כ״ב
מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.