משלי, פרק ט״ז, פסוק ה׳

Proverbs 16:5Sefaria

תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃

קרה לכם פעם שפגשתם מישהו שבטוח שהוא הכי חכם, הכי חזק והכי מוצלח מכולם, ומתנהג כאילו אף אחד אחר לא באמת חשוב? ההתנהגות הזו נקראת גאווה, והיא נחשבת לתכונה מאוד בעייתית. שלמה המלך אומר שתּוֹעֲבַת ה', כלומר דבר ששנוא מאוד על ה', הוא כָּל־גְּבַהּ־לֵב, שזה בעצם אדם יהיר וגאוותן.


בדרך כלל, ה' לא כועס עלינו רק בגלל מחשבות לא טובות, כל עוד לא עשינו משהו רע בפועל. אבל גאווה היא יוצאת דופן. למה? כי אדם גאוותן חושב שהוא יכול לעשות הכל לבד, כאילו הוא שולט בעולם, והוא מפסיק להקשיב לכללים של התורה ושל המוסר. הגאווה כל כך מפריעה, עד שאפילו אם אותו אדם לומד תורה ועוזר לאחרים, היהירות שלו מקלקלת את המעשים הטובים שלו. ה' מעריך מאוד אנשים ענווים, שמבינים שההצלחה שלהם מגיעה בזכות הבורא ולא רק בזכות עצמם.


בסוף הדברים מופיעה אזהרה: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה. הכוונה היא שאדם שמלא בגאווה לא יוכל להתחמק מהתוצאות של המעשים שלו. התוצאה הזו לא מגיעה לאט או בדרך הטבע, אלא עוברת ישירות מ"היד" של ה' אל היד של האדם, באופן מיידי וברור, כדי לעזור לו להתעורר ולהבין שהוא חייב לתקן את דרכיו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.