תחשבו רגע על מצב שבו אתם צריכים לבחור לאיזו חבורה להצטרף: חבורה של ילדים שחצנים שמבטיחים לכם המון מתנות ודברים יקרים, או חבורה של ילדים פשוטים ושקטים שלא מבטיחים שום פרס, אבל נעים וטוב להיות סביבם. שלמה המלך ממליץ לנו להיות במצב של שפל רוח, כלומר להיות צנועים, את (יחד עם) אנשים ענוים, שהם אנשים עדינים שלא משוויצים. זה הרבה יותר טוב ובטוח מאשר להיות אדם שהוא מחלק שלל, כלומר כזה שמרוויח ומחלק המון כסף ואוצרות, בחברת אנשים גאים, שהם אנשים שחצנים ויהירים.
הסיבה לכך היא שהחברים שאנחנו בוחרים משפיעים מאוד על מי שנהיה בעתיד. אם נסתובב עם אנשים שחצנים רק בגלל הכסף שלהם, אנחנו עלולים ללמוד מהם להתנהג בגאווה ולהתרחק מדרך ה'. בנוסף, העושר שלהם לא יישאר לתמיד, כי התנהגות כזו מובילה בסוף לכישלון ולאיבוד כל מה שהשיגו. לעומת זאת, כשבוחרים בחברים צנועים, אולי לא מתעשרים מיד, אבל מרוויחים משהו יקר הרבה יותר: לומדים מהם חכמה, מידות טובות ואיך לעשות את הטוב בעיני ה', ובסופו של דבר מובטח לאנשים כאלה עתיד מוצלח וטוב באמת.