שאלתם את עצמכם פעם איך בדיוק אנחנו לומדים דברים חדשים? האם אנחנו מפעילים את הראש ומבינים אותם לבד, או שאנחנו צריכים להקשיב למישהו אחר שיסביר לנו?
לימוד של דברים חכמים הוא לא סתם מעניין, אלא הוא ממש תרופה טובה לנפש. כששוקעים בלימוד התורה, שוכחים מהדאגות והלב מתמלא בשמחה. החכמה היא אוצר פרטי שנשאר איתנו לתמיד, יותר מכל כסף או רכוש. בגלל זה, אנשים גדולים באמת לעולם לא מפסיקים לחפש וללמוד עוד ועוד.
יש שתי דרכים שבהן אנחנו אוספים ידע. הדרך הראשונה היא בעזרת המחשבה שלנו. לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת מתאר אדם שיש לו שכל חריף. הוא חושב לעומק, מפעיל את ההיגיון, ומצליח להבין בעצמו דבר מתוך דבר, עד שהידע הופך להיות ממש שלו. אבל יש דברים שאנחנו לא יכולים להמציא או להבין לגמרי לבד, במיוחד כשמדובר בחכמה של ה'. כאן מגיעה הדרך השנייה. וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת מתארת אדם שיודע שהוא צריך גם ללמוד מאחרים. האוזן שלו תמיד מחפשת להקשיב למורים ולרבנים, כדי לקבל מהם את החכמה והמסורת שעברו אליהם.