ייסורים אינם סימן לדחייה, אלא ביטוי של אהבה והשגחה פרטית שנועד לכוון ולתקן את האדם. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' הוא יוֹכִיחַ, כלומר יגלה את אוזנו כדי לעורר אותו לפשפש במעשיו, ולעיתים אף ייסר אדם נקי מחטא כדי לרוממו מבחינה רוחנית. יחס זה הוא וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה, מלשון פיוס ורצון. כשם שאב המייסר את ילדו לטובתו ממהר לאחר מכן לפייסו ולקרבו, כך ה' מנחם את האדם. בניגוד לאב אנושי שעשוי לכעוס בשעת ההכאה, ה' ממשיך להראות חיבה ורצון כלפי האדם גם בעצם רגעי התוכחה.
משלי, פרק ג׳, פסוק י״ב
כִּ֤י אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.