כאשר אדם חווה קשיים, עליו לזכור כי מוּסַר יְהֹוָה אינו אירוע מקרי, אלא הנהגה מכוונת שנועדה לחנכו ולהיטיב עמו ממש כאב המדריך את בנו. לכן מזהיר הפסוק בְּנִי אַל־תִּמְאָס, כלומר אל תדחה לחלוטין את הייסורים הפיזיים הבאים לכפר על חטאים, כדי שלא תפסיד את התועלת הרוחנית שבהם. בנוסף נאמר וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ, אזהרה המלמדת שגם כאשר ההתמודדות היא בירור שכלי המכוון לעתיד טוב יותר, או ייסורים הפוקדים צדיקים כדי לבחון את אהבתם, אין לחוש כלפיהם מועקה וקוצר רוח. במקום ליפול לייאוש, יש לקבל את כל סוגי ההתמודדויות באהבה מתוך אמונה בהשגחה.
משלי, פרק ג׳, פסוק י״א
מוּסַ֣ר יְ֭הֹוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.