הנדיבות לעולם אינה גורמת לחיסרון, אלא משמשת כזרז לשפע אלוהי הממלא את חיי הנותן. כגמול על הנתינה, וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ, שהם אוצרות התבואה, בשָׂבָע, כלומר ביבול משביע שיתברך באיכותו ויספיק לזמן רב. במקביל, התִירוֹשׁ, שהוא מיץ הענבים, יתרבה בכמותו עד שבורות היין, הלא הם יְקָבֶיךָ, יִפְרֹצוּ ויעלו על גדותיהם. ברמה הרוחנית, ברכה זו חלה גם על החכמה, שכן אדם המלמד ומעניק משכלו לאחרים אינו מאבד דבר, אלא להפך, הבנתו מתעצמת, מעמיקה ומקרבת אותו אל ה'.
משלי, פרק ג׳, פסוק י׳
וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.