משלי, פרק ג׳, פסוק ט׳

ההכרה בה' דורשת ביטוי מעשי של הכרת הטוב, ולכן ישנה דרישה לקיים כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ ולהפריש לצדקה ולענייני קדושה מנכסים שהושגו ביושר בלבד. נתינה זו נועדה לבסס את ההבנה כי כל השפע שייך למעשה לה', ומושג ההון אף מתרחב וכולל תרומה נדיבה של חכמה, כישורים אישיים ואפילו קול ערב. ההוראה להעניק וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶךָ מתייחסת מעשית להפרשת תרומות ומעשרות, שנועדו לפרנס את הכהנים והלויים כדי שיוכלו להתפנות ללימוד והוראת תורה. המילה וּמֵרֵאשִׁית מדגישה כי יש לתת מן המבחר והטוב ביותר שברשותך, וכן לשמח את העניים בפירות הראשונים והיקרים של העונה שעיניהם כלות אליהם, ובכך להעניק כבוד אמיתי לה'.