הליכה בדרכי התורה ויראת ה' מעניקה לאדם כוח פנימי המרפא את חוליי הגוף והנפש, כך שרפאות תהי לשרך, כלומר לטבור ולמערכת העיכול המהווים את מרכז יציבותו של האדם. בנוסף, דרך זו תשמש ושקוי לעצמותיך, ותעניק לחות, חיות ומוח עצם המזין את הגוף כולו. אף שעמל הלימוד והפרישות מתאוות עלולים להצטייר כמתישים, למעשה הם משמשים כתרופה המשיבה לאדם את חיוניותו, בעוד ההימנעות מחקירת עניינים שמעבר להשגה מעניקה לו שלוות נפש נקייה מחרדות. כפי שהעובר ניזון מטבורו בתחילת התפתחותו, כך התורה מזינה ומרפאה את האדם בראשית דרכו לתיקון מידותיו. גם לאחר שהאדם מגיע לשלמות, התורה ממשיכה לפעול כשיקוי פנימי בעצמותיו, והוא זקוק לה באופן תמידי כדי לשמר את קיומו הרוחני.
משלי, פרק ג׳, פסוק ח׳
רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשׇׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.