הכישלונות בשדה הקרב אינם מקריים, אלא נובעים מכך שה' בחר שלא לצאת עם העם למלחמה. הזעקה הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ מבטאת את ההבנה שהתבוסה בעבר נגרמה משום שה' עזב אותם, ומתוך כך מתבהר כי גם התשועה כעת תלויה בחסדו הבלעדי ולא בדרך מקרה. למרות תחושת הנטישה, העם יודע שהשכינה אינה עוזבת אותו לחלוטין, ולכן מצר על כך שהישועה נראית כתלויה בבשר ודם. מתוך כך, הקביעה וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ מתפרשת כתחינה שה' ישרה את נוכחותו בתוך הצבא הארצי היוצא לקרב, ממש כשם שהוא שורה בצבאות השמים.
תהלים, פרק ק״ח, פסוק י״ב
הֲלֹֽא־אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.