תהלים, פרק קי״ה, פסוק י״ז

Psalms 115:17Sefaria

לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֝לֹ֗א כׇּל־יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃

תכלית קיומו של האדם היא להכיר את מעשי ה' ולהללו בעודו בחיים, שכן רק החיים יכולים לפעול ולהשפיע בעולם. משום כך הַמֵּתִים כפשוטם שובתים מפעולותיהם ואינם יכולים עוד לקיים מצוות, ולפי גישה נוספת הכוונה היא לרשעים ולכופרים שנידונו לאבדון מוחלט. תיאור מקביל מופיע בביטוי יֹרְדֵי דוּמָה, כינוי לאלו שיורדים אל הקבר שהוא מקום של דממה, שתיקה ואובדן. בדומה לתחילת הפסוק, ירידה זו מסמלת את קבורתו הפיזית של הגוף, או לחלופין את ירידתם של הרשעים אל הגיהינום.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.