הקריאה אל יִשְׂרָאֵל בלשון יחיד, בְּטַח בַּיהֹוָה, פונה אל האומה כולה כגוף אחד שעליו לשים את מבטחו המוחלט בה', בניגוד מוחלט לגויים הבוטחים באלילי שווא. אף ששלוותם והצלחתם של עובדי האלילים עלולות לעורר תהיות, הן אמורות דווקא לחזק את הביטחון, שהרי אם ה' מעניק הגנה זמנית למי שמכעיס אותו כדי לייסר את עמו, קל וחומר שיגן באמת על עובדיו הנאמנים. הנימוק לביטחון מנוסח בגוף שלישי, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא, כמענה של מקהלה המאשרת את ההבטחה, ובעיקר כביטוי לאמת היסטורית נצחית ולפיה ה' תמיד סייע לאומה ולאבותיה. הגנה זו מומחשת במילה וּמָגִנָּם, המתארת את השמירה האלוהית כמעין מגן פיזי העוטף ושומר מכל משמר על האדם הנושא אותו.
תהלים, פרק קי״ה, פסוק ט׳
יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.