קרה לכם פעם שהרגשתם שניצלתם ממשהו מפחיד, או שקרה לכם נס כל כך גדול שפשוט רציתם לקפוץ מרוב אושר? כשקורה לנו נס כזה, אנחנו שרים שיר תודה לה' ומכריזים שזֶה הַיּוֹם הוא יום מיוחד מאוד של ישועה והצלה. אנחנו מבינים שאת הפלא הזה עָשָׂה ה', ורק הוא יכול היה לעשות אותו. בגלל שה' הוא זה שהושיע אותנו, ההצלה הזו היא חזקה ותישאר לתמיד, בניגוד לדברים שאנשים רגילים עושים. ה' הכין את היום הזה במיוחד כדי שאנחנו נשמח, ולכן התגובה שלנו היא כפולה: קודם כל נָגִילָה, שזו ההתרגשות הפתאומית וההתפרצות של האושר ממש ברגע שבו קרה הנס, ואחר כך וְנִשְׂמְחָה, שזו השמחה הטובה שממשיכה ונשארת איתנו לתמיד גם אחרי שההצלה קרתה. אנחנו כל כך שמחים בּוֹ, גם ביום המיוחד הזה, ובעיקר בה' שעשה עבורנו את הפלא.
תהלים, פרק קי״ח, פסוק כ״ד
זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.