תארו לעצמכם שמישהו חזק דוחף אתכם בכוח, אתם מאבדים שיווי משקל ויודעים שעוד שנייה אתם פוגעים בקרקע. המשורר פונה ישירות אל האויב שניסה להפיל אותו ואומר לו דַּחֹה דְחִיתַנִי, כלומר, דחפת אותי ממש חזק כדי להפיל אותי. המצב היה כל כך מסוכן, שהמשורר כבר התחיל לִנְפֹּל. לא היה לו שום כוח לעצור את זה בעצמו, והנפילה נראתה בטוחה לגמרי. אבל ממש ברגע האחרון, וַיהֹוָה עֲזָרָנִי. ה׳ התערב ברגע האמת ומנע ממנו להתרסק. העזרה הזו של ה׳ הייתה בדיוק מה שהוא היה צריך באותה שנייה גורלית כדי לבלום את הנפילה ולהשאיר אותו עומד על הרגליים, אפילו אם האויב עדיין לא נוצח לגמרי.
תהלים, פרק קי״ח, פסוק י״ג
דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהֹוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.