תפילת המשורר, או לחלופין נבואתו, היא כי יַכְרֵת יְהֹוָה ויעניש את המשתמשים בדיבור הרסני, ויש המפרשים זאת כגזירה מוחלטת ואף כשבועת שקר של הרמאים עצמם כדי לבסס את אמינותם. הפסוק מחלק את הדיבור השלילי לשני סוגים, כאשר הראשון הוא שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת המבטאות דיבור חיצוני של חנופה ורמאות בין אדם לחברו. הסוג השני הוא לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, המתארת דברי התנשאות וגאווה, או שימוש במילים גבוהות וחשובות לכאורה כדי להטעות את השומע. בניגוד לשפתיים החיצוניות, הלשון מסמלת דיבור פנימי ושכלי, ולכן היא מתייחסת גם לאנשים המשתמשים בחקירות שקריות כדי לכפור ולהטעות בענייני אמונה.
תהלים, פרק י״ב, פסוק ד׳
יַכְרֵ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.