זעקתם של החלשים מגיעה לנקודה שבה ה' מחליט להתערב, בעקבות מִשֹּׁד עֲנִיִּים, כלומר העושק והגזל שעושים הרשעים, ומֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, צעקת הכאב של חסרי הכל שאיש אינו מרחם עליהם. בתגובה לסבל מתמשך זה מכריז ה' בנבואה עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהֹוָה, ומבטיח כי לא יסבול עוד את המצב אלא יקום מיד להעניש את העושקים ולהושיע את הנדכאים. את אופן ההצלה הוא מתאר במילים אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ, הבטחה לשים את העני במקום מבטחים ולדבר אליו דברי נחמה. ישועה זו מתבטאת גם בהצלת העניים מתוך המלכודות שהרשעים מציבים להם, והיא תיעשה בפעולה קלה ומהירה שבה ה' יאבד את הרשעים כמו על ידי הפחת רוח.
תהלים, פרק י״ב, פסוק ו׳
מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאֶנְקַ֢ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.