קרה לכם פעם שהשקעתם המון מאמץ במשהו, אולי אפילו דאגתם שזה לא יצליח, ובסוף התוצאה הייתה טובה בהרבה ממה שדמיינתם? זה בדיוק מה שקורה לאיכר שיוצא לעבוד בשדה. כשהוא מתחיל לזרוע, הוא הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה. הוא צועד ובוכה מתוך דאגה עמוקה. הוא חושש שהאדמה יבשה מדי והזרעים יירקבו ולא יצמחו. בנוסף, קשה לו מאוד לקחת גרעינים שטובים למאכל ולזרוק אותם לתוך העפר במקום לאכול אותם עכשיו. האיכר סוחב איתו את מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, שזהו השק שבו מונחים הזרעים שלו.
אבל אז, התמונה משתנה לגמרי. ה' מרחם ומוריד גשם על האדמה, וזמן הקציר מגיע. עכשיו האיכר בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. הוא חוזר הביתה בשירה ובשמחה גדולה, כשהוא סוחב בידיו אגודות של תבואה. השמחה שלו עצומה במיוחד מפני שהיבול שצמח גדול ומפתיע הרבה יותר ממה שהוא ציפה.
הסיפור של האיכר הוא בעצם משל מקסים לעם ישראל. לפעמים, כשאנחנו נמצאים בתקופות קשות של גלות, אנחנו מקיימים את התורה והמצוות מתוך קושי ודאגה, ולפעמים אפילו חוששים שהמאמץ שלנו הוא לחינם. אבל ממש כמו האיכר, כשתגיע תקופת הגאולה נגלה שכל המעשים הטובים שעשינו הביאו לשפע עצום. ה' יביא לנו ישועה גדולה הרבה מעבר למה שקיווינו, וכל הקושי יהפוך לשמחה אדירה.