משובח ומהולל, בבחינת אַשְׁרֵי, יהיה מי שֶׁיֹּאחֵז את הבנים הקטנים והיונקים של הבבלים, שהם עֹלָלַיִךְ, וישבור וירצץ אותם. פעולה זו, שבה יכה וְנִפֵּץ אותם אֶל־הַסָּלַע, אינה נובעת מאכזריות לשמה אלא מעיקרון של מידה כנגד מידה על כך שהבבלים הרגו באכזריות את תינוקות ישראל. מיתה קשה זו מקבילה לעונש הסקילה החמור, אך המשורר אינו מבקש לבצע זאת במו ידיו אלא מייחל שאחרים יעשו זאת. בקשת הנקמה כוונה למדיים, שלבסוף אכן עלו על בבל, החריבו אותה כליל ולא ריחמו על פרי בטן.
תהלים, פרק קל״ז, פסוק ט׳
אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.