קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג בצורה ממש אכזרית ולא הוגנת, והרגשתם עמוק בלב שהוא חייב לקבל עונש מתאים על מה שעשה? זה בדיוק מה שהרגישו היהודים שהוגלו לבבל. הכאב שלהם היה עצום. הבבלים התנהגו באכזריות נוראה כלפי עם ישראל, ואפילו פגעו במשפחות ובילדים הקטנים. בגלל הכאב הזה, המשורר מבקש עונש קשה לבבל. הוא משתמש במילה עֹלָלַיִךְ, שפירושה תינוקות וילדים קטנים, ובמילה וְנִפֵּץ, שמשמעותה לשבור ולפזר. הבקשה הזו נשמעת קשה מאוד, אבל היא לא נובעת מסתם רוע, אלא מהעיקרון של "מידה כנגד מידה". מכיוון שהבבלים פגעו כך בילדי ישראל, המשורר מרגיש שמגיע להם עונש חמור בדיוק באותה צורה. אבל שימו לב למשהו מעניין: המשורר לא רוצה לעשות את המעשה הקשה הזה במו ידיו. הוא לא אומר שהוא זה שייקח נקמה, אלא מקווה שמישהו אחר יקום ויעשה צדק במקומו. ואכן, מבחינה היסטורית, זה בדיוק מה שקרה. מאוחר יותר הגיעה אומה אחרת, ובראשה מלך בשם כורש, שכבשה את בבל והענישה את תושביה על כל המעשים הרעים שעשו.
תהלים, פרק קל״ז, פסוק ט׳
אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.