תהלים, פרק קל״ז, פסוק ח׳

יצא לכם פעם להרגיש שכאשר מישהו עושה מעשה רע מאוד, חשוב שהוא יישא בתוצאות כדי שיהיה צדק בעולם? לאחר שבני ישראל בכו מרוב צער על חורבן ירושלים, הם פונים אל הממלכה שהחריבה אותה. הם קוראים לה בַּת בָּבֶל, שזהו כינוי לעם הבבלי. המשורר קורא לבבל הַשְּׁדוּדָה, כלומר, ממלכה שעתידה להיהרס. בתנ"ך, לפעמים כאשר משהו בטוח עומד לקרות, מדברים עליו כאילו הוא כבר קרה. בני ישראל מתפללים לצדק ואומרים אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ. הם מתכוונים שמי שיביא את הצדק ויעניש את בבל, יהיה אדם שראוי לשבח אותו, ובאמת בהמשך ההיסטוריה היה זה דריוש מלך מדי שהחריב את בבל. בני ישראל מבקשים שהעונש יהיה על אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. הבבלים לא רק פגעו בעם ישראל, אלא עשו זאת מתוך שנאה גדולה וגם פגעו בכבודו של ה'. לכן התפילה היא שהם יקבלו עונש שמתאים בדיוק למעשים הרעים שהם בחרו לעשות לנו.