תהלים, פרק י״ד, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה משהו לא טוב, והוא היה בטוח שאף אחד לא רואה אותו? דוד המלך מסתכל על האנשים הרשעים שפוגעים בחלשים, והוא פשוט מופתע. הוא שואל הֲלֹא יָדְעוּ, כלומר, איך יכול להיות שהם לא מבינים? האם הם באמת חושבים שאין מי שרואה את המעשים שלהם? הרשעים האלה פוגעים בעם ישראל בקלות רבה כל כך. בשבילם, להציק לאחרים זה מעשה רגיל ופשוט ממש כמו לאכול ארוחת בוקר. לכן הם מתוארים במילים אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם. הם עושים את זה בלי לחשוב פעמיים ואפילו נהנים מכך, ממש כמו שאדם נהנה לאכול מאכל טעים. ולמה הם מתנהגים כך? כי ה' לֹא קָרָאוּ. הם לא פונים אל ה', לא מתפללים אליו ולא מודים לו על השפע שיש להם. בגלל שהם מצליחים באותו רגע, הם חושבים בטעות שהם חזקים בזכות עצמם ושאף אחד לא שופט אותם. הם פשוט שוכחים שה' משגיח על העולם ורואה הכול.