תהלים, פרק קמ״ד, פסוק י״ד

מציאות אידיאלית של שלום ושגשוג משלבת בין ברכה כלכלית לבין יציבות חברתית ורוחנית. השוורים החורשים, אַלּוּפֵינוּ, הם מְסֻבָּלִים ונושאים משא כבד של יבול רב ובריאות איתנה, כשם שמנהיגי הדור נושאים בעול התורה ומדריכים את הציבור באורך רוח. בחברה מוגנת ומתוקנת זו אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, כך שאין פרצות ביטחוניות, איש אינו נלקח לשבי או יוצא למלחמה, והעם שומר על אחדות, משפט וצניעות ללא פילוג או שמועות רעות. בזכות כל אלו וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ, ולא תישמע במרחב הציבורי צעקה של פחד ובהלה מפני מלחמות, עוני ורעב, או קלון פומבי על בנים ותלמידים שסטו מדרך הישר.