יצא לכם פעם לדמיין שאתם לוחמים אמיצים שיוצאים לקרב חשוב? מה הייתם לוקחים איתכם כדי לנצח? לחסידים, שהם אנשים מלאי אמונה, יש שילוב מיוחד מאוד כשהם יוצאים להגן על עצמם.
מצד אחד, הם אוחזים בידם חרב פיפיות, שהיא חרב חדה מאוד המושחזת משני הצדדים שלה, שכן בתנ"ך החלק החד של הלהב נקרא פה. אבל החסידים לא סומכים רק על כלי הנשק שלהם. באותו הזמן ממש, יש להם רוממות אל, כלומר הם משבחים את ה' ומספרים על הנפלאות שהוא עושה למענם. ולמה כתוב שהשבח נמצא בגרונם ולא בפה שלהם? משום שהם לא לוחשים את התפילה בשקט, אלא מתפללים בקול גדול וחזק שבוקע עמוק מתוך הגרון. כך הם מראים שהכוח האמיתי שלהם מגיע מהשילוב של המעשה שהם עושים יחד עם האמונה הגדולה והתפילה לה'.