תהלים, פרק י״ז, פסוק ד׳

בכל הנוגע אל לִפְעֻלּוֹת אָדָם, שהם המעשים היומיומיים בעולם, המשורר מצהיר כי הוא פועל אך ורק על פי בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, ציווייו ואזהרותיו של ה'. מתוך כך הוא אומר אֲנִי שָׁמַרְתִּי, כלומר שמרתי על עצמי בקפידה והתרחקתי ממידות רעות כדי לא ללכת אל אָרְחוֹת פָּרִיץ, שהם דרכיו של הרשע ופורץ הגדר ההורס את דרך המצוות. לצד השמירה העצמית, המשורר גם מציב משמר חברתי, מוכיח אחרים וחוסם את נתיבם של הרשעים כדי למנוע מהציבור לצעוד בו. בהקשר לחייו של דוד, הפסוק מבטא את מאבקו לשמור על הגבולות גם כאשר נכשל בעצמו, או לחלופין את זעקתו על כך שחטאו הפך למוקד ציבורי המקשר אותו בעל כורחו לדרכם של החוטאים.