תהלים, פרק י״ז, פסוק ד׳

יצא לכם פעם להרגיש שכולם סביבכם עושים משהו לא טוב, והייתם צריכים להתאמץ ממש כדי לא להיגרר אחריהם ולעשות את הדבר הנכון? דוד המלך משתף את ה' בדיוק בתחושה הזו. הוא מספר על המאמץ הגדול שלו להישאר תמיד קרוב לדרך הטובה, למרות הפיתויים שיש סביבו. כאשר דוד מדבר על לִפְעֻלּוֹת אָדָם, הוא מתכוון למעשים הרגילים שבני האדם עושים בכל יום. הוא מבטיח שבכל מה שהוא עושה, הוא מקשיב תמיד אל בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, כלומר לציוויים ולאזהרות של ה'. דוד ממשיך ואומר לה' כי שָׁמַרְתִּי את עצמי מאוד, כלומר נזהרתי והתאפקתי שלא ללכת בדרך של אָרְחוֹת פָּרִיץ, שזו הדרך של האנשים הרשעים שפורצים את הגבולות ומתנהגים בצורה לא טובה. כדי להצליח בזה, דוד לא רק נזהר שלא לחטוא, אלא ממש בדק את עצמו והתרחק מכל הרגל או התנהגות שעלולים למשוך אותו לעשות טעויות. במקום זאת, הוא בחר לאמץ לעצמו מידות טובות שיגנו עליו ויובילו אותו תמיד בדרך הישר.