שמתם לב פעם באיזו מהירות העיניים שלכם נעצמות כשמשהו מתקרב אליהן? העין היא איבר מאוד עדין וחשוב, ולכן אנחנו שומרים עליה כל כך טוב, וה׳ אפילו ברא לנו עפעפיים וריסים שמגנים עליה תמיד. דוד המלך מבקש מה׳ שישמור עליו בדיוק באותה צורה קפדנית. כשהוא משתמש במילה כְּאִישׁוֹן, הוא מתכוון לחלק השחור שבאמצע העין. למה קוראים לו כך? כי אם תסתכלו מקרוב לתוך עין של חבר, תראו שם השתקפות קטנה שלכם, כמו איש קטן. המילים בַּת־עָיִן הן פשוט שם נוסף לאותו אישון, ודוד משתמש בשני השמות יחד כדי להדגיש עד כמה השמירה הזו חשובה לו ולכל עם ישראל שהוא המנהיג שלו.
דוד המלך מחלק את הבקשה שלו לשתיים. מצד אחד הוא מבקש שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן, שזו בקשה לשמירה על הנפש, כלומר שה׳ יעזור לו לא לטעות וישמור עליו מלעשות מעשים רעים. מצד שני הוא מבקש בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי, שזו בקשה לשמירה על הגוף שלו מפני אנשים שרוצים לפגוע בו. בדיוק כמו שהעפעפיים מכסים ושומרים על העין כשאנחנו ישנים וזקוקים להגנה, כך דוד מבקש שה׳ יסתיר ויעטוף אותו בביטחון בכל מצב.