יצא לכם פעם לשחק תופסת או מחבואים, ולא לדעת אם הילד שרודף אחריכם ירוץ אליכם פתאום מול הפנים, או שאולי הוא בכלל מתחבא בפינה ומחכה להפתיע אתכם? דוד המלך הרגיש משהו דומה. הוא ברח מפני שאול המלך שרדף אחריו, ומתאר את התחושה שלו.
דוד אומר על האויב שלו שדִּמְיֹנוֹ, כלומר האופן שבו הוא נראה ומתנהג, מזכיר חיה שמשנה את שיטות הפעולה שלה. לפעמים שאול התנהג כמו אַרְיֵה גדול שיִכְסוֹף, כלומר ממש משתוקק ורוצה לתפוס אותו בגלוי, בדיוק כמו ששאול רדף אחרי דוד בחוץ, במרחבי המדבר. ולפעמים, הוא התנהג כמו כְפִיר, שזה אריה צעיר, שיֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים, כלומר מתחבא בשקט במקום סתר כדי שלא יבחינו בו. זה מזכיר את התקופה שבה שאול ניסה לפגוע בדוד בהיחבא, בתוך הבית. דוד מתפלל לה׳ שישמור עליו מפני האויב, לא משנה באיזו דרך הוא מנסה לפעול.