תהלים, פרק י״ז, פסוק י״ד

יצא לכם פעם לפגוש מישהו שמעניין אותו רק לקנות עוד ועוד צעצועים, ממתקים ודברים חדשים עכשיו, ולא אכפת לו משום דבר אחר? דוד המלך מתפלל ומבקש מה׳ שיציל אותו בדיוק מאנשים כאלה, שרודפים רק אחרי כסף ורכוש. הוא קורא להם מִמְתִים יָדְךָ, כלומר אנשים שפועלים בעולם כמו מכה קשה. דוד מסביר שהם אנשים מֵחֶלֶד, כלומר אנשים שכל מה שמעניין אותם זה העולם הזה, שהוא זמני וחולף. בגלל שכל הרצונות שלהם הם רק לכאן ועכשיו, חֶלְקָם בַּחַיִּים מסתכם רק בחיים האלה, ואין להם שום חלק או ציפייה לעולם הבא. ה׳ נותן להם המון שפע חומרי, והמילים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם מתארות איך הם נהנים מכל האוצרות המיוחדים שיש לעולם להציע. בנוסף, הם יִשְׂבְּעוּ בָנִים, כלומר זוכים להקים משפחות גדולות, ואת כל שאר העושר והרכוש שלהם, שנקרא יִתְרָם, הם משאירים בירושה לְעוֹלְלֵיהֶם, שהם הילדים הקטנים שלהם. דוד מתאר אנשים שמבזבזים את כל הזכויות שלהם רק על הנאות, ולא משאירים שום דבר טוב לנשמה שלהם, והוא מבקש מה׳ לעזור לו לבחור בדרך אחרת, דרך של מעשים טובים שיישארו איתו לנצח.