תהלים, פרק י״ז, פסוק י״ד

Psalms 17:14Sefaria

מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ (וצפינך) [וּֽצְפוּנְךָ֮] תְּמַלֵּ֢א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃

דוד מבקש בתפילתו להגדיר את גורלו אל מול אנשים המכונים מִמְתִים יָדְךָ, בין אם מדובר ברשעים המשמשים כלי למכות ה' או בצדיקים המושגחים תחת ידו. מצד אחד, ייתכן שאלו אנשי העולם החולף, מֵחֶלֶד, שכל שאיפותיהם וחֶלְקָם בַּחַיִּים מסתכמים בעולם הזה בלבד. ה' מעניק להם שפע חומרי ווּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם באוצרות העולם, הם יִשְׂבְּעוּ בָנִים ואת שארית רכושם, יִתְרָם, יורישו לְעוֹלְלֵיהֶם הקטנים. מנגד, ניתן להבין זאת כמשאלה להימנות עם הצדיקים הזוכים לאריכות ימים מֵחֶלֶד, ולשפע הרוחני הגנוז שה' שומר למען חֶלְקָם בַּחַיִּים הנצחיים. צדיקים אלו, או לחלופין שושלת המלוכה שה' הצליח את דרכה משחר ההיסטוריה, זוכים להמשכיות ומותירים את פירות מעשיהם ושלטונם לדורות הבאים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.