בניגוד לרשעים המסתפקים בסיפוק חומרי בעולם הזה, המשורר מייחל לקרבת ה' ולשובע רוחני. הוא מקווה כי בצדק, בזכות מעשי הצדקה והמשפט שעשה בחייו או באמת ובתמים, יזכה להשגה אלוהית. תקוותו היא כי אחזה פניך לא בראייה פיזית אלא בדבקות שכלית וללא מחיצות, ואף יזכה להכיר את תמונתך המשתקפת בנפשו האלוהית שנבראה בצלם. כך הוא מייחל כי אשבעה מתענוג רוחני נצחי בהקיץ, בין אם מדובר בהתבוננות צלולה במצב של עֵרוּת, ברגע יציאת הנשמה מן הגוף שבו היא מתעוררת משינתה, או בעת תחיית המתים לעתיד לבוא.
תהלים, פרק י״ז, פסוק ט״ו
אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.